בס"ד. תשע"ג
חלום יעקב
התורה מציינת שיעקב יוצא מבאר שבע והולך לחרן ומעיר על כך בעל "ברכת
פרץ" (הרב יעקב קנייבסקי): למה כתוב "ויצא ...וילך"? כי ביעקב היתה
ההליכה משני טעמים: ע"פ ציווי אמו היה צריך לברוח מבאר שבע וע"פ ציוויו
של יצחק היה צריך ללכת לחרן לקחת אשה.
בדרך לחרן " וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא
הַשֶּׁמֶשׁ " (פס' יא)
מהו המקום המיודע?
רש"י מזהה אותו עם הר המוריה שכתוב בו "וירא את המקום מרחוק". מהו "ויפגע" (ולא כתוב ויבוא, ויפגוש)? רש"י מביא את פירוש רבותינו (ב"ר סח, ט ובברכות כו, ב) לשון תפילה ומכאן למדו שתיקן תפילת ערבית.
"כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ " "היה לו לכתוב: ויבא השמש וילן שם"
(רש"י, שם).
"כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ " משמע ששקעה לו חמה שלא בעונתה
כדי שילין שם". (כאילו כתוב "כיבה" השמש, השמש "כבתה"
לאחר שהגיע למקום). יעקב הנאלץ ללון כך בחוץ מתחת השמים, כדי להגן על עצמו מפני חיות רעות, לקח
מאבני המקום ועשאן כמין מרזב סביב לראשו (רש"י, שם). לפי רש"י ה' "סידר" בכוונה שילון במקום הקדוש הזה כדי
שיחלום את חלום הסולם ואת דברי ה' אליו.
חלום יעקב מתחלק לשנים: הראשון (יב – יג) הוא ויזואלי: וַיַּחֲלֹם
וְהִנֵּה סֻלָּם
מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה
מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה
וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו
בחלק השני דברי ה': (יג - טו): הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ
לְךָ אֶתְנַנָּהּ וּלְזַרְעֲךָ: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ... ונברכו
בְּךָ כָּל-מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה... וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ
בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ...כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ.
דברי ה' ברורים: "אני ה' אלוקי אברהם ויצחק" מבטיח ליעקב הבורח לבדו
מחמת אחיו והולך להקים את ביתו במקום זר שלש הבטחות:
א. הבטחת הארץ
ב. הבטחת הזרע
ג. הבטחת שמירה והגנה בכל אשר ילך.
לעומת דברי ה' הברורים תמונת הסלם והמלאכים דורשת הסבר: הרי סלם בחילוף
אותיות הוא "סמל", אם כן מה הוא מסמל.
בחז"ל מובא (פרקי דרבי אליעזר לה, תנחמא ויצא ב) שהחלום מדבר על
האומות בהיסטוריה העולים ושולטים אך גם יורדים בסולם ההירארכיה. אבל "אין
מקרא יוצא מדי פשוטו" ויעקב הפרטי שהוא כה בודד ועזוב בוודאי זקוק להרגעה עכשיו!
רש"י מתמקד במלאכים ה"עולים ויורדים":
"עולים תחלה
ואחר כך יורדים, מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאים חוצה לארץ ועלו לרקיע, וירדו
מלאכי חו"ל ללותו".
ובחזרתו: " וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ
וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. " (לב, ב). רש"י: "מלאכים
של א"י באו לקראתו ללוותו לארץ!" "ויקרא שם המקום ההוא
מחניים": מלאכים של א"י באו לקראתו ללוותו לארץ. (רש"י שם). לפי זה חלום הסולם מבטיח ליעקב הגנה ושמירה ומלאכים בכל דרכיו.
העמק דבר אמנם מסביר אחרת "עולים ויורדים" אבל למעשה יעקב מובטח
שמלאכים ישמרוהו: "מתחילה עולים ואחר כך יורדים מזה הבין שהשכינה למטה בארץ
ומלאכים סביביו ועולים בשליחות ויורדים לאחר מכן. והיא אות על השגחה פרטית על כל
סביבות יעקב".
את הרעיון הזה הוא ממשיך בפרק לה,
ז כשבנה יעקב מזבח וקרא למקום בית א-ל "כי שם נגלו אליו האלוקים בברחו מפני
אחיו": "שראה כאן מלאכים העולים ויורדים הכל כדי להשגיח ולשמרו בעת צרה
בשעה שברח מפני עשו ועל כן מצפה לישועה ולרחמים גם היום בעת הצרה".
רמב"ן (כח, יב) מוצא בחלום זה מסר עוד יותר מרגיע: לא המלאכים ישמרו
על יעקב כי אם ה' בכבודו ובעצמו:
"הראהו בחלום הנבואה כי כל הנעשה בארץ נעשה על ידי המלאכים והכל
בגזרת עליון עליהם, כי מלאכי אלהים אשר שלח ה' להתהלך בארץ לא יעשו קטנה או גדולה
עד שובם להתיצב על אדון כל הארץ לאמר לפניו התהלכנו בארץ והנה יושבת בשלוה או מלאה
חרב ודם, והוא יצוה עליהם לשוב לרדת בארץ ולעשות דברו: והראהו כי הוא יתברך נצב על
הסלם ומבטיחו ליעקב בהבטחה גדולה, להודיע שהוא לא יהיה ביד המלאכים אבל יהיה חלק
ה' ויהיה עמו תמיד, כמו שאמר והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, כי מעלתו גדולה
משאר הצדיקים שנאמר בהם (תה' צא יא) "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך".
הסלם בחלום אינו מונח על הקרקע אלא "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ
מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה". אולי זה בא לסמל ליעקב את חייו עכשיו בשעה הקשה
הזאת שהם מאד ארציים ועליו לדאוג לדברים האלמנטריים ביותר: לחם לאכל ובגד ללבוש, אבל
באופן הצבת רומז הסלם ליעקב שהוא אינו כל הזמן בתחתית, הוא גם עולה עד השמים. הסלם
לדברי "שפת אמת" כדלהלן מסמל את יעקב עצמו:
"והנה ה' ניצב עליו": על הסולם או על יעקב? "שפת אמת"
(תרנ"ג) אומר שזה היינו הך: "סלם מוצב ארצה נראה שהוא רומז על מדרגת יעקב
שנקרא אח"כ ישראל. שם יעקב: י"עקב" מוצב ארצה, וראשו ישראל:
"לי-ראש" מגיע השמימה". אמנם עכשיו יעקב הוא י"עקב" בארץ
אבל בהיותו "ישראל" יתרומם לשמים". כלומר, ה' נמצא מעליו, בכל מצב
שהוא, כדי לשומרו.
ואומר עוד "שפת אמת" (שם): "וב' בחינות אלו (שלפעמים הוא
למטה, כעקב, ולפעמים למעלה, בשמים) ישנם בכל איש ישראל ועליהם נאמר (תהילים קלה,
ד): "יעקב בחר לו": בחירה מתוך התערובות, "ישראל לסגולתו" אחר
הבירור". נראה לי להסביר את דבריו כך: ה' בוחר ביעקב מכל עם אחר אבל כשהוא
ישראל הוא נעלה ומצוין בלי צורך להשוואה.
לענ"ד, לפי פירוש "שפת אמת", כל אדם מאיתנו, ולא רק יעקב
בזמנו, נע על ציר הסולם מלמטה למעלה ומצבו אינו סטאטי. אמנם המטרה היא לעלות ולהיות
"ישראל", אבל אם לא, הרי גם במצבנו הירוד שנקרא "יעקב",
מובטחים אנו ש"יעקב בחר לו י-ה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה